וְהָיָ֨ה כִנּ֜וֹר וָנֶ֗בֶל תֹּ֧ף וְחָלִ֛יל וָיַ֖יִן מִשְׁתֵּיהֶ֑ם וְאֵ֨ת פֹּ֤עַל יְהֹוָה֙ לֹ֣א יַבִּ֔יטוּ וּמַעֲשֵׂ֥ה יָדָ֖יו לֹ֥א רָאֽוּ׃

וַהֲוֵי עַל יְדֵי כִנוֹר וָנֵבֶל קַתְרוֹס אַבּוּבָא וְחַמְרָא מִשְׁתֵּיהוֹן וּבְאוֹרַיְתָא דַייָ לָא אִסְתַּכָּלוּ וְעוֹבֵד גְבוּרְתֵּיהּ לָא חֲזוֹ:

והיה כנור. ידוע:

נבל. שיש בו עשרה נקבים, גם חליל מגזרה חלול:

ואת פועל יי לא יביטו. על דרך רבים שהמתעסק בשכרות לא ידע דרכי השם, וכן כל שוגה בו לא יחכם (משלי כ' א'), ולפי דעתי כי במקום הזה לא ידבר כי אם על הרעות שהביא השם על ישראל, כי גלו עשרות השבטים:

והיה כנור וכו׳. בידם היה הכנור וכו׳ לנגן בעת השתיה לתענוג וגם יין משתיהם היה בידם:

פועל ה׳. אינם נותנים לב להסתכל פועל ה׳ שעל הכל יביא במשפט:

ומעשה וכו׳. כפל הדבר במ״ש:

כנור ונבל תוף וחליל. הם שמות כלי נגון: