יְשַׁעְיָהוּ ה׳ · י״ד

לָכֵ֗ן הִרְחִ֤יבָה שְּׁאוֹל֙ נַפְשָׁ֔הּ וּפָעֲרָ֥ה פִ֖יהָ לִבְלִי־חֹ֑ק וְיָרַ֨ד הֲדָרָ֧הּ וַהֲמוֹנָ֛הּ וּשְׁאוֹנָ֖הּ וְעָלֵ֥ז בָּֽהּ׃

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

בְּכֵן אַפְתִיאַת שְׁאוֹל נַפְשָׁהּ וּפְתָחַת פּוּמָהּ וְלֵית סוֹף וּנְחָתוּ יְקָרְהוֹן וְסִגְוְהוֹן וְאִתְרְגוּשְׁתְּהוֹן וְדִתְקוֹף בְּהוֹן:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

לכן. נפשה. הוא הרוח היוצא מהפה, וכמוהו נפשו גחלים תלהט (איוב מ"א י"ד):

ופערה כמו פתחה, וכמוהו ופיהם פערו למלקוש [שם כ"ט כ"ג]:

לבלי חק. הפך המנהג:

ועלז. וכל עזל שיש בה, או יהיה עלז לאחרים במפלתה, ויאמר רבי יונה ז"ל כי הוא כדרך השחוק שאירע לקצת המתים בעת המות:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

הרחיבה. מדה במדה על שהרחיבו נפשם להתענג ביותר לכן תרחיב השאול נפשם לבלוע את הכל:

הדרה. תפארת עדתם:

בה. בהשאול ומוסב על וירד ור״ל הכל תרד אל השאול:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

ופערה. פתחה ביותר כמו פי פערתי (תהלים קיט):

לבלי חוק. בלא קצבה:

והמונה. המון עמה:

ושאונה. הוא כמו המונה וכפל הדבר במ״ש:

ועלז. ענין שמחה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל