יְשַׁעְיָהוּ נ׳ · ו׳

גֵּוִי֙ נָתַ֣תִּי לְמַכִּ֔ים וּלְחָיַ֖י לְמֹֽרְטִ֑ים פָּנַי֙ לֹ֣א הִסְתַּ֔רְתִּי מִכְּלִמּ֖וֹת וָרֹֽק׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

גַבֵּי יְהָבֵית לְמָחָן וְלִיסְתֵּי לְמָרְטָן אַפִּי לָא טַמְרֵית מֵאִתְכְּנָעוּ וָרוֹק:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

גוי וגו'. לא חששתי אם אני נתתי על שמו גוי למכים:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

גוי נתתי למכים. מסרתי גופי למכים רצה לומר לא מנעתי ללכת מחשש פן יכוני

ולחיי למורטים מסרתי לחיי למורטים שערותם:

פני לא הסתרתי. ר״ל לא מנעתי ללכת מחשש פן יכלימוני וירוקו בפני:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

גוי. גופי כמו גוית שאול (ש״א ל״א):

ולחיי. כן נקרא המקום שאצל העין:

למורטים. ענין תלישת השער כמו ואמרטה משער ראשי (עזרא ט׳:ג׳):

מכלמות מלשון כלימה וחרפה:

ורוק. רוק הפה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל