הֵ֣ן אֲדֹנָ֤י יֱהֹוִה֙ יַעֲזׇר־לִ֔י מִי־ה֖וּא יַרְשִׁיעֵ֑נִי הֵ֤ן כֻּלָּם֙ כַּבֶּ֣גֶד יִבְל֔וּ עָ֖שׁ יֹאכְלֵֽם׃ {ס}

הָא יְיָ אֱלֹהִים סָעִיד לִי מַן הוּא דִי יְחַיְבִינַנִי הָא כוּלְהוֹן כִּלְבוּשָׁא דִבְלִי וּכְעָשָׁא אָכִיל לֵהּ:

הן וגו'. ואחר שהשם עזרני מי הוא ירשיעני, ואלה שהם מרשיעים אותי בפה, והם כולם כבגד יבלו, כטעם יאבדו:

הן אד׳ וכו׳. באמת ה׳ יעזר לי ומי הוא א״כ אשר יוכל להרשיע ולחייב אותי

הן כולם באמת כל העומדים עלי ירקבו כבגד הנרקב:

עש יאכלם. לפי שהמשילם לבגד אמר לשון הנופל בבגד:

יבלו. מלשון בליה ורקבון:

עש. כן יקרא התולעת האוכל הבגד וכן כבגד יאכלם עש (לקמן נא):