הַרְחִ֣יבִי ׀ מְק֣וֹם אׇהֳלֵ֗ךְ וִירִיע֧וֹת מִשְׁכְּנוֹתַ֛יִךְ יַטּ֖וּ אַל־תַּחְשֹׂ֑כִי הַאֲרִ֙יכִי֙ מֵיתָרַ֔יִךְ וִיתֵדֹתַ֖יִךְ חַזֵּֽקִי׃

לא חלה. ל' לידה הוא שהיולדת על ידי חיל וחבלי' יולדת:

אַפְתִּי אֲתַר בֵּית מֵישְׁרָךְ וּמִקִרְוֵי אַרְעִיךְ יָתְבֵי לָא תִמְנְעִין אַסְגָא עַם מַשִׁרְיָתִיךְ וְשִׁלְטוֹנָיִךְ תַּקִיפִי:

הרחיבי וגו'. טעם הרחיבי מקום, בעבור רוב הבנים:

יטו. שב אל בני שוממה, או תחסר מלת נוטים כמו ויאמר ליוסף (בראשית מ"ח א'):

וטעם אל תחשוכי, כמו אל תמנעי אותם, שיטו יריעות אהלך:

מיתריך. מיתרי האהל והנה הטעם המדינות והכפרים:

הרחיבי. להחזיק את כל בניך המרובים:

יטו. יהיו נוטים לאורך ולרוחב ואל תחשוכי מלהטותם:

האריכי מיתריך. החבלים התלוים בשפולי האוהל לקשרם ביתידות האריכי אותם שיהא נוח לקשרם היטב:

ויתדותיך. היתדות התקועות בארץ חזקי למען לא יזוזו ממקומם והוא ענין מליצה לומר שתתרחב ירושלים מכמות שהיתה ועד עולם תעמוד ולא תחרב עוד:

ויריעות. הוא הוילון כמו נוטה שמים כיריעה (תהילים ק״ד:ב׳):

משכנותיך. מלשון משכן:

תחשכי. ענין מניעה כמו ולא חשכת (בראשית כב):

מיתריך. חבלים כמו ואת מיתריהם (שמות לה):

ויתדותיך. מלשון יתד ומסמר: