בְּשֶׁ֣צֶף קֶ֗צֶף הִסְתַּ֨רְתִּי פָנַ֥י רֶ֙גַע֙ מִמֵּ֔ךְ וּבְחֶ֥סֶד עוֹלָ֖ם רִחַמְתִּ֑יךְ אָמַ֥ר גֹּאֲלֵ֖ךְ יְהֹוָֽה׃ {ס}

בִּרְגַז זְעֵיר סַלְקִית אַפֵי שְׁכִנְתִּי זְמַן זְעֵירָא מִנִיךְ וּבְטַבְוַת עֲלָם דְלָא פְסָקָן אֲרַחֵם עֲלָךְ אֲמַר פָּרְקִיךְ יְיָ:

בשצף. אין רע לו, והטעם כמו מעט:

ובחסד עולם. הפך רגע, הנה הטעם שתעמוד מלכות ישראל לעולם כאשר הוא מפורש בספר דניאל (דניאל ז' כ"ז), והנה יהיו ימי הגלות ואם ארכו, כמו רגע כנגד ימי המלכות שלא יפסקו:

בשצף קצף. במעט קצף הסתרתי פני ממך רק רגע ר״ל אל מול החסד תחשב רק לרגע כי בחסד עולם ארחמך:

בשצף. במעט כן ת״י ואין לו דומה: