לָ֤מָּה תִשְׁקְלוּ־כֶ֙סֶף֙ בְּלוֹא־לֶ֔חֶם וִיגִיעֲכֶ֖ם בְּל֣וֹא לְשׇׂבְעָ֑ה שִׁמְע֨וּ שָׁמ֤וֹעַ אֵלַי֙ וְאִכְלוּ־ט֔וֹב וְתִתְעַנַּ֥ג בַּדֶּ֖שֶׁן נַפְשְׁכֶֽם׃

לכו למים. לתורה:

לְמָא תִתְקְלוּן כַּסְפְּכוֹן בְּלָא לְמֵיכַל וְלֵאוּתְכוֹן בְּלָא לְמִשְׂבַּע קַבִּילוּ קַבְּלָא לְמֵימְרִי וֶאֱכוּלוּ דְטַב וְתִתְפַּנֵק בְּדִדְהֵין נַפְשְׁכוֹן:

למה וגו'. שיוגיעו עצמם בחכמות נכריות שלא יועילו:

ואכלו טוב ותתענג בדשן. כמו והיה דשן ושמן (ישעיהו ל' כ"ג) כטעם תענוג הנשמה במות הגוף, או טעמו:

למה תשקלו כסף. מה לכם בזה שתשקלו כסף בחנם בלא מאכל לחם ר״ל למה תרבו לתת מחיר בעבור לימוד חכמות נכריות שאין בהם תועלת:

ויגיעכם. למה תתנו הון הבאה ביגיעה בעבור דבר שאין משביע ועל החכמות הנכריות יאמר וכפל הדבר במ״ש שמעו וכו׳. ללמוד חכמת התורה:

ואכלו טוב. כן יקרא חכמת התורה כמ״ש כי לקח טוב וכו׳ תורתי אל תעזובו (משלי ד׳:ב׳):

ותתענג וכו׳. זהו תענוג הנשמה בעולם הבא:

ותתענג. מל׳ עונג ותפנוק:

בדשן. בשומן כמו ואכל ושבע ודשן (דברים ל״א:כ׳):