וַתְּהִ֤י הָאֱמֶת֙ נֶעְדֶּ֔רֶת וְסָ֥ר מֵרָ֖ע מִשְׁתּוֹלֵ֑ל וַיַּ֧רְא יְהֹוָ֛ה וַיֵּ֥רַע בְּעֵינָ֖יו כִּי־אֵ֥ין מִשְׁפָּֽט׃

וַהֲווֹ עָבְדֵי קוּשְׁטָא מְטַמְרִין וּדְסָטָן מִבִּישׁ מִתְבַּזְזִין וּגְלֵי קֳדָם יְיָ וּבְאֵישׁ קֳדָמוֹהִי אֲרֵי לֵית דִינָא:

משתולל. יש אומרים משוגע, כמו אלכה ערום ושולל [מיכה א' ח'], אשתוללו אבירי לב (תהלים ע"ו ו'), ויתכן היות הכל מגזרת שלל, להסיר הון, הנה משתולל שם הפועל מבנין התפעל:

נעדרת. הולכת ונחסרת:

משתולל. מוחזק הוא בעיני הבריות לשוטה וסכל:

וירא ה׳. את מעשיהם וירע בעיניו כי אין דבר נעשה במשפט הראוי:

נעדרת. ענין חסרון כמו איש לא נעדר (לעיל מ):

משתולל. ענין שוטה וסכל כמו מוליך יועצים שולל (איוב י״ב:י״ז):