וָאֶשְׁמַ֞ע אֶת־ק֤וֹל אֲדֹנָי֙ אֹמֵ֔ר אֶת־מִ֥י אֶשְׁלַ֖ח וּמִ֣י יֵֽלֶךְ־לָ֑נוּ וָאֹמַ֖ר הִנְנִ֥י שְׁלָחֵֽנִי׃

וּשְׁמָעִית יַת קַל מֵימְרָא דַייָ דַאֲמַר יַת מַן אֲשַׁלַח לְאִתְנַבָּאָה וּמַן יֵזֵיל לְאַלָפָא וַאֲמָרִית הָא אֲנָא שְׁלַח יָתִי:

ואשמע. אומר לשרפים על כן מלת לנו:

וטעם הנני שלחני אחרי שטהרו שפתי אני ראוי להיות שליח ולא הייתי כן בימים הראשונים, על כן אמרתי מזאת הפרשה תחלת נבואת ישעיה:

אשלח. לדבר דברי לישראל:

לנו. בשליחותנו וכאלו מדבר עם השרפים ונמלך בהם:

הנני. הנה אני מוכן ללכת ושלחני: