יְשַׁעְיָהוּ ס״א · ג׳

לָשׂ֣וּם ׀ לַאֲבֵלֵ֣י צִיּ֗וֹן לָתֵת֩ לָהֶ֨ם פְּאֵ֜ר תַּ֣חַת אֵ֗פֶר שֶׁ֤מֶן שָׂשׂוֹן֙ תַּ֣חַת אֵ֔בֶל מַעֲטֵ֣ה תְהִלָּ֔ה תַּ֖חַת ר֣וּחַ כֵּהָ֑ה וְקֹרָ֤א לָהֶם֙ אֵילֵ֣י הַצֶּ֔דֶק מַטַּ֥ע יְהֹוָ֖ה לְהִתְפָּאֵֽר׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

פקח קוח. פקח את מלקוחם ושבים והתירם:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

לְשַׁוָאָה לַאֲבֵילֵי צִיוֹן לְמִתַּן לְהוֹן כְּלִיל חֲלַף קְטַם מְשַׁח דְחֶדְוָה חֲלַף אֶבְלָא רוּחַ מְשַׁבָּחָא חֲלַף רוּחֲהוֹן דַהֲוָת עַמְיָא וְיִקְרוֹן לְהוֹן רַבְרְבֵי קוּשְׁטָא עַמֵהּ דַייָ לְאִשְׁתַּבָּחָא:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

לשום לאבלי ציון. הוא שפרש פאר תחת אפר שמן ששון תחת אבל, כי האבל לא יסוך שמן, והתקועית לעדה (שמואל ב' י"ד ב'):

רוח כהה. שם התאר מגזרת כהה הנגע (ויקרא י"ג ו'), יש אומרים כטעם חשך, והנכון בעיני שהוא הפך פשה:

אילי הצדק. מגזרת אילנים, כמו מאילים אשר חמדתם (ישעיהו א' כ"ט), והעד מטע השם:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

לשום וכו׳. לשום דבר לאבלי ציון וחוזר ומפרש מהו ואמר לתת להם פאר במקום האפר שהיו מתפלשין בו בזמן האבל:

שמן ששון. כי לפעמים מושחים בשמן לרפאות המכה לכן אמר שמן ששון העשוי להתענג:

מעטה תהלה. עטיפת שבח והלול במקום רוח כהה וחשיכה:

וקורא להם. כי אם יקרא אותם אילי הצדק כי יהיו גדולים כמעשה הצדק:

מטע ה׳. אשר ה׳ נטע אותם להתפאר בהם:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

מעטה. ענין עטיפה כמו כבגד יעטה (תהלים קט):

תהלה. מל׳ הלול ושבח:

כהה. ענין עכירות וחושך כמו כהה הנגע (ויקרא יג):

אילי. שם אילן גדול ויפה כמו מאילים אשר חמדתם (לעיל ב):

מטע. מלשון נטיעה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל