וְעָמְד֣וּ זָרִ֔ים וְרָע֖וּ צֹאנְכֶ֑ם וּבְנֵ֣י נֵכָ֔ר אִכָּרֵיכֶ֖ם וְכֹרְמֵיכֶֽם׃

וִיקוּמוּן נוּכְרָאִין וְיִרְעוּן עָנְכוֹן וּבְנֵי עַמְמַיָא אִכָּרֵיכוֹן וּמְפַלְחֵי כַּרְמֵיכוֹן:

ועמדו. לפניכם. זרים. כעבדים:

אכריכם. שם התאר, והם עובדי האדמה:

ועמדו זרים. הכשדים הזרים יעמדו וירעו צאנכם ובני נכר יעבדו אתכם בחרישת השדה ועבודת הכרם:

זרים. עכו״ם:

ורעו. מלשון מרעה:

אכריכם. כן יקראו החורשים בשדה כמו בשו אכרים (ירמיה יד):

וכרמיכם. מל׳ כרם: