וְאֶמְסַר יַתְכוֹן לְחַרְבָּא וְכוּלְכוֹן לְקַטָלָא תִתְמַסְרוּן חֲלַף דִשְׁלָחֵית נְבִיֵי וְלָא תַבְתּוּן אִתְנַבִּיאוּ וְלָא קַבֵּילְתּוּן וַעֲבַדְתּוּן דְבִישׁ קֳדָמַי וּבִדְלָא צְבִינָא אִתְרְעֵיתוּן:
ומניתי. דרך צחות בלשון הקודש לאמר גד גדוד יגודנו (בראשית מ"ט י"ט) דן ידין עמו [שם ט"ז] ובעבור שאמר למני אמר אחריו ומניתי, ממספר כמו ע"י מונה (ירמיה ל"ג י"ג):
ומניתי אתכם לחרב. במנין אמסר אתכם לחרב למען לא יפקד מי:
וכולכם לטבח תכרעו. איש לא נעדר מן המנין:
יען. בעבור אשר קראתי אליכם ביד עבדי הנביאים לעזוב דרך ההוא ולא עניתם לאמר נעזוב הדרך הרע הזה:
ובאשר. בהדבר אשר לא חפצתי אני בחרתם אתם:
ומניתי. מלשון מנין ומספר:
לטבח. ענין שחיטה:
תכרעו. ענין נפילה על הברכים:
עיניתם. מלשון עניה ותשובה:
