כִּֽי־אִם־שִׂ֤ישֽׂוּ וְגִ֙ילוּ֙ עֲדֵי־עַ֔ד אֲשֶׁ֖ר אֲנִ֣י בוֹרֵ֑א כִּי֩ הִנְנִ֨י בוֹרֵ֧א אֶת־יְרוּשָׁלַ֛͏ִם גִּילָ֖הֿ וְעַמָּ֥הּ מָשֽׂוֹשׂ׃

אֱלָהֵין יֶחְדוּן וִיבוּעוּן בַּעֲלַם עָלְמַיָא דַאֲנָא בָרֵי אֲרֵי הָא אֲנָא בָרֵי יַת יְרוּשְׁלֵם בִּיעָא וְעַמָהּ חָדֵי:

עדי עד. שנים ארוכות, כי הנה אחריו ימות, והנה בורא את ירושלם יוכיח, כי אין הבריא' להוציא יש מאין כאשר אמרו כל המפרשים, רק הוא מגזרת חדש':

כי אם שישו. רצה לומר לא יאמר לכם שום דבר כי אם שישו וגילו עד עולם על אשר אני הוא הבורא את השמחה ותהיה מתקיימת לעולם:

בורא את ירושלים גולה. אחדש שם ירושלים להקרא גולה ואחדש שם עמה להקרא משוש:

וגילו. ענין שמחה:

עדי עד. עד עולם כמו בטחו בה׳ עדי עד (לעיל כו):