הָעָ֗ם הַמַּכְעִסִ֥ים אֹתִ֛י עַל־פָּנַ֖י תָּמִ֑יד זֹֽבְחִים֙ בַּגַּנּ֔וֹת וּֽמְקַטְּרִ֖ים עַל־הַלְּבֵנִֽים׃

אל גוי לא קורא בשמי. אשר לא היה חפץ להיות נקרא על שמי:

עַמָא דְמַרְגְזִין עַל מֵימְרִי קֳדָמַי תְּדִירָא דָבְחִין בְּגִנָן טַעֲוָתָא וּמַסְקִין בּוּסְמַיָא עַל לִבְנַיָא:

העם המכעיסים אותי על פני. כעבד שיכעיס אדוניו והוא רואהו בעיניו:

זבחים בגנות. לע"ז:

העם. הם העם המכעיסים וכו׳:

על פני. לפני בירושלים מקום השראת השכינה זובחים. לעכו״ם:

בגנות. דרכם היה להעמיד עכו״ם בתוך הגנות וכן נאמר המתקדשים והמטהרים אל הגנות (לקמן סו):

על הלבנים. בשעה שהיו שורפין הלבנים היו משימין עליהם קטורת לשם עכו״ם:

על פני. לפני וכן על פניך יברכך (איוב א):

הלבנים. עשוים מחומר ושורפין בכבשן לשומם בבנין: