הָאֹֽמְרִים֙ קְרַ֣ב אֵלֶ֔יךָ אַל־תִּגַּשׁ־בִּ֖י כִּ֣י קְדַשְׁתִּ֑יךָ אֵ֚לֶּה עָשָׁ֣ן בְּאַפִּ֔י אֵ֥שׁ יֹקֶ֖דֶת כׇּל־הַיּֽוֹם׃

דְאָמְרִין רָחֵיק לְהָלָא לָא תִקְרַב בִּי אֲרֵי דָכֵינָא מִנָךְ אִלֵין רוּגְזֵיהוֹן כִּתְנָנָא קֳדָמַי פּוּרְעֲנוּתְהוֹן בְּגֵיהִנָם דְאֶשְׁתָּא דְלָקָא בָהּ כָּל יוֹמָא:

האומרים. הם טמאים, והם אומרים לאחרים שלא אכלו בשר החזיר:

קרב אליך. כמו גשה אליך:

כי קדשתיך. פעל עומד כמו בני יצאוני (ירמיה י' כ'), וכן הוא כי קדשתי ממך, אני קדוש ממך:

אלה. שמו עשן באפי:

האומרים. לאלה שאינם אוכלים ממאכלים יאמרו גשה אליך לעמוד במקומך אל תגש לנגוע בי כי קדשתי ממך ואל תטמא אותי:

אלה. הדברים האלה העלו עשן באפי להיות חמתי בוערת כל היום כאש הבוער:

עשן. ענין כעס כמו עלה עשן באפו (תהלים יח):

יקדת. בוערת כמו אש תמיד תוקד (ויקרא ו):