כִּ֣י כַאֲשֶׁ֣ר הַשָּׁמַ֣יִם הַ֠חֲדָשִׁ֠ים וְהָאָ֨רֶץ הַחֲדָשָׁ֜ה אֲשֶׁ֨ר אֲנִ֥י עֹשֶׂ֛ה עֹמְדִ֥ים לְפָנַ֖י נְאֻם־יְהֹוָ֑ה כֵּ֛ן יַעֲמֹ֥ד זַרְעֲכֶ֖ם וְשִׁמְכֶֽם׃

אֲרֵי כְּמָא דִשְׁמַיָא חַדְתִּין וְאַרְעָא חַדְתָּא דַאֲנָא עָבִיד קַיְמִין קֳדָמַי אֲמַר יְיָ כֵּן יִתְקַיֵם זַרְעֲכוֹן וְשׁוּמְכוֹן:

החדשים. פירשתיו (ישעיהו ס"ה י"ז):

עומדים לפני. שלא יבלו כקדמונים, וטעם לפני בעבור כי השם עיקר כל עמידה:

כן יעמד זרעכם ושמכם. שלא ימחה, או שמכם (שלא ימחה) כמו זרעכם, והטעם כפול והטעם [צ"ל וכמוהו] כעת יאמר ליעקב ולישראל (במדבר כ"ג כ"ג):

אשר אני עושה. בימים ההם:

עומדים לפני. אשר יהיו עומדים וקיימים לפני ר״ל שיהיה עמידתם לעולם על ידי ולא יכלו עוד כקדמונים:

כן יעמוד. כן יתקיים לעולם זרעכם ושמכם כי לא ימחה שם ישראל עד עולם: