הַאֲנִ֥י אַשְׁבִּ֛יר וְלֹ֥א אוֹלִ֖יד יֹאמַ֣ר יְהֹוָ֑ה אִם־אֲנִ֧י הַמּוֹלִ֛יד וְעָצַ֖רְתִּי אָמַ֥ר אֱלֹהָֽיִךְ׃ {ס}

אֲנָא אֱלָהָא בְּרִית עַלְמָא מִבְּרֵאשִׁית אֲמַר יְיָ אֲנָא בְרֵית כָל אֱנָשָׁא אֲנָא בַדְרֵית יַתְהוֹן לְבֵינֵי עַמְמַיָא אַף אֲנָא עֲתִיד לְכַנָשָׁא גַלְוָתִיךְ אֲמַר אֱלָהָיִךְ:

האני אשביר. מגזרת במשבר בנים (הושע י"ג י"ג), הטעם שיש לי כח לעשות כאלה, כאילו אני אגיע היולדה על המשבר ולא אוכל להוליד, או אני שהייתי מוליד כל העולם, ועצרתי:

האני אשביר. האני אביא את אשה על המשבר ולא אפתח רחמה שתלד ר״ל שמא אתחיל בדבר ולא אוכל לגמור:

אם אני המוליד. אם אמנם אני הוא המוליד את כל היולדות ושמא עכשיו אעצור אותך בתמיה ר״ל הלא לכל האומות אני הוא הנותן כח בידם ואיך לא אתן הכח בידכם:

אשביר. מקום מושב היולדת נקרא משבר כמו לא יעמוד במשבר בנים (הושע י״ג:י״ג) ועצרתי. ענין עכוב ומניעה כמו עצרני ה׳ מלדת (בראשית יז):