כִּ֠י בְּטֶ֨רֶם יֵדַ֥ע הַנַּ֛עַר מָאֹ֥ס בָּרָ֖ע וּבָחֹ֣ר בַּטּ֑וֹב תֵּעָזֵ֤ב הָאֲדָמָה֙ אֲשֶׁ֣ר אַתָּ֣ה קָ֔ץ מִפְּנֵ֖י שְׁנֵ֥י מְלָכֶֽיהָ׃

אֲרֵי עַד לָא יְדַע עוּלֵימָא לְרָחָקָא בִישָׁא וּלְקָרָבָא טָבָא תִּתְרְטִישׁ אַרְעָא דִי אַתְּ מְעִיק מִן קֳדָם תְּרֵין מַלְכָּהָא:

כי וגו'. יש אומרים בן עשרים שנה בעבור דברי משה מבן עשרים (שמות ל' י"ד), אם כן היתה זאת הנבואה אחר שתי שנים במלכות אחז, ויתכן היותו פחות מעשרים:

כי בטרם וכו׳. אשר עד לא יבוא זה האות תעזב אדמתכם מהם כי ילכו להם ולבל ישובו שוב אמר לו אות:

אשר אתה קץ. האדמה אשר אתה קץ בה עכשיו מפני שני המלכים החושבים להיות מלכים ולמשול בה:

קץ. ענין מאוס: