סַגִי רְבוּ לְעָבְדֵי אוֹרַיְתָא וּלְנַטְרֵי שְׁלָמָא לֵית סוֹף עַל כּוּרְסֵיהּ דָוִד וְעַל מַלְכוּתֵיהּ לְאַתְקָנָא יָתָהּ וּלְמִבְנָא בְדִינָא וּבִזְכוּתָא מִכְּעַן וְעַד עָלְמָא בְּמֵימְרָא דַייָ צְבָאוֹת תִּתְעֲבֵיד דָא:
למרבה. דרך דרש הסופרי' כי המ"ם סגור בתוך המלה והיה ראוי להיותו בסוף, רמז לאות השמש ששב הצל לאחור, יתכן היות מרבה שם כמו מעשה, או פועל מהבנין הכבד הנוסף:
במשפט. וכן כתוב [שם]:
למרבה המשרה. ר״ל השם שר שלום יורה על מרבית הממשלה ועל מרבית השלום עד אין סוף:
על כסא דוד. מרבית הממשלה והשלום יהיה על כסא דוד ר״ל על המלך היושב על הכסא:
ועל ממלכתו. גם על אנשי ממלכתו יהיה מרבית הממשלה והשלום:
להכין אותה. להשאר עומדת על כנה ובסיסה וחוזר על הכסא ועל העדה:
ולסעדה. לבל תהיה נופלת:
במשפט ובצדקה. ר״ל אם במשפט לבד לא יהיו כדאים לזה כי אין הזכות רב כ״כ מ״מ יעשה עוד צדקה:
מעתה ועד עולם. כל ימי חזקיה:
קנאת ה׳. כ״ז הצדקה יעשה על כי יתקנא על מה שחרף סנחריב כלפי מעלה:
ולסעדה. ענין השענה: