לֹֽא־כְאֵ֜לֶּה חֵ֣לֶק יַעֲקֹ֗ב כִּֽי־יוֹצֵ֤ר הַכֹּל֙ ה֔וּא וְיִ֨שְׂרָאֵ֔ל שֵׁ֖בֶט נַחֲלָת֑וֹ יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת שְׁמֽוֹ׃ {ס}

לָא כְאִלֵין חוּלְקֵיהּ דְיַעֲקֹב אֲרֵי דִבְרָא כוֹלָא הוּא וְיִשְׂרָאֵל שִׁבְטָא דְאַחֲסַנְתֵּיהּ יְיָ צְבָאוֹת שְׁמֵיהּ:

לא כאלה. לא כצורת כוכבים האלה הוא אלהי יעקב הנתון לחלקי:

כי יוצר הכל הוא. לא כצורת כוכבים שהמה מעשה ידי אדם כי חלק יעקב הוא היוצר את הכל:

וישראל. ואת ישראל בחר להיות כ״א משבטיו שבט נחלתו:

ה׳ צבאות שמו. כי הוא מושל על צבאות מעלה ומטה:

לא כאלה, שב למ"ש בתחלת הענין אל דרך הגוים אל תלמדו, כי חלק יעקב אינו דומה לאלה, הם גם לדעת עובדיהם אינם יוצר, וה' הוא היוצר, הם גם לדעת עובדיהם אין ממונים רק על דבר אחד פרטי, וה' יוצר הכל, וכן אין לירא מפניהם מפני שנחשב שה' מסר אותנו תחת רשותם והשגחתם, כי ישראל שבט נחלתו, שאין נתונים תחת המערכה, ושמו ה' צבאות שהוא מושל על כל הצבאות לעשות בהם כחפצו, ולכן אספי מארץ כנעתך, ר"ל למה תכנע לעמים אחרים, ואל צבא השמים, אספי ההכנעה שלך מן הארץ את בת יהודה היושבת במצור: