כְּעוֹפָא דְמִתְבַּדַר כֵּן אִתְבְּדָרַת אַחְסַנְתִּי קֳדָמַי וּכְעוֹפָא דְמִשְׁתְּדֵי כֵּן יִתְכַּנְשׁוּן עֲלָהּ דְקַטִלִין בְּחַרְבָּא מִסְחוֹר סְחוֹר מַלְכֵי עַמְמַיָא וּמַשִׁרְיָתֵיהוֹן יֵיתוּן עֲלָהּ לְמִבְזָהּ:
העיט צבוע. וכי ישראל המה לפני כעיט הצבוע בעלת גוונים השנואה לכל העופות וקבוצת העופות הדורסים תחנה סביב עליה לאכלה ועוד יוסיפו לזרז זא״ז לומר אספו החיות אשר יבואו גם המה לאכלם כי כן אנשי נבוכדנצר שונאים את ישראל ומזרזים אלה לאלה לכלותם:
העיט. הוא שם עוף הדורס וכן וקץ עליו העיט (ישעיהו י״ח:ו׳):
צבוע. ר״ל בעלת גוונים ונראה כצבוע:
התיו. ענין ביאה כמו שובו אתיו (שם כא):
העיט צבוע נחלתי לי, וכי הם דומים כהעיט הצבוע שעשיתי בן תרבות, שהוא י"ל שתי מעלות, א. שהוא צבוע ויפה מאד בנוצותיו, ב. העיט סביב עליה שהוא מלומד עם אנשים עד שכולם עומדים עליה סביב להשתעשע בו ואינו מזיק, הלא הוא דומה כאריה שאין בו שעשועים והוא מזיק, לכן לכו אספו כל חית השדה להלחם עם הארי הטורף הזה, ואל תחשבו כי חזק הוא רק התיו לאכלה אותו, כי הוא חלש כשה לאכול:
