אִם־עֲוֺנֵ֙ינוּ֙ עָ֣נוּ בָ֔נוּ יְהֹוָ֕ה עֲשֵׂ֖ה לְמַ֣עַן שְׁמֶ֑ךָ כִּי־רַבּ֥וּ מְשׁוּבֹתֵ֖ינוּ לְךָ֥ חָטָֽאנוּ׃

אִם חוֹבָנָא אַסְהִידוּ בָנָא יְיָ עֱבִיד בְּדִיל שְׁמָךְ אֲרֵי סַגִיאִין תִּיוּבְתָּנָא קָדָמָךְ חַבְנָא:

אם עונינו. ובעבור הצרה הזאת התפלל הנביא ואמר אם עונינו העידו בנו לקטרג עלינו:

עשה למען שמך. עשה עמנו צדקה למען שמך לבל יחולל בעמים כי פן יאמרו זהו מבלתי יכולת ה׳ להושיע לעמו:

כי רבו. כי באמת מרדנו הרבה וחטאנו לך ואין אנו ראויים לתשועה לכן עשה למען שמך:

ענו. העידו כמו לא תענה (שמות כ):

משובתנו. ענין מרד כמו שובבה העם הזה (לעיל ח):

אם אחרי שהציע ספור הצרה, מתחיל להתפלל אל ה', אומר אם עונינו ענו בנו, הגם שאנחנו מצדנו ראוים לעונש כי עונינו מעידים בנו, בכ"ז עשה למען שמך, מפרש דבריו (אם עונינו ענו בנו) כי רבו משובותינו, א. שמשובותינו הם רבים, ב. מצד ההשקף נגד מי היה החטא לך חטאנו, נגד מלך גדול רם ונשא, ומצד זה אנו ראוים לעונש, בכ"ז (עשה למען שמך) כי שמך הוא: