וְלֹא־יִפְרְס֥וּ לָהֶ֛ם עַל־אֵ֖בֶל לְנַחֲמ֣וֹ עַל־מֵ֑ת וְלֹֽא־יַשְׁק֤וּ אוֹתָם֙ כּ֣וֹס תַּנְחוּמִ֔ים עַל־אָבִ֖יו וְעַל־אִמּֽוֹ׃

וְלָא יִפְרְסוּן לְהוֹן עַל אֶבְלָא לְנֶחָמוּתְהוֹן עַל מִיתָא וְלָא יַשְׁקוּן יַתְהוֹן כָּס תַּנְחוּמִין גְבַר עַל אֲבוּהִי וְעַל אִמֵיהּ:

ולא יפרסו להם. לא יפרסו פרוסת המוציא עליהם בעבור הבראת האבל לנחמו על מת (כי סעודה הראשונה אין האבל אוכל משלו ומברין אותו משל אחרים):

ולא ישקו. כי הדרך הוא להשקות האבלים כוס תנחומין אבל אז יהיו טרודים בצרתם ולא יעשו הדברים הראויים:

על אביו. לכל אחד על אביו ועל אמו:

יפרסו. מלשון פרוסה ושבירה כמו פרוס לרעב לחמך (ישעיהו נ״ח:ז׳):

כוס. ר״ל כוס יין:

ולא, וגם לא יתעסקו בצרכי האבלים שדרך להאכילם סעודת הבראה משל אחרים, ופורסים את הלחם לשנים, לא יפרסו, ואף לא ישקו אותם כוס תנחומים לשכך צערו אף שיהיה המת אביו ואמו: