יִרְמְיָהוּ י״ז · ב׳

כִּזְכֹּ֤ר בְּנֵיהֶם֙ מִזְבְּחוֹתָ֔ם וַאֲשֵׁרֵיהֶ֖ם עַל־עֵ֣ץ רַעֲנָ֑ן עַ֖ל גְּבָע֥וֹת הַגְּבֹהֽוֹת׃

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

חרושה. חקוקה כזה שהוא חורש בעומק:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

כְּאִדְכָּרָא בְנֵיהוֹן אֱגוֹרֵיהוֹן וַאֲשֵׁירֵיהוֹן תְּחוֹת כָּל אִילַן עַבּוּף וְעַל רָמָתָא מְנַטְלָתָא:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

כזכור. כמו שיתמידו לזכור בניהם כן זוכרים מזבחותם ואשריהם:

על עץ רענן. סמוך לעץ רענן ומוסב על המזבחות שהעמידום סמוך לעץ רענן ועל הגבעות הגבוהות:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

ואשריהם. הוא אילן הנעבד:

רענן. ענין לחות ורטיבות כמו בשמן רענן (שם צב):

מקור: ספריא · נחלת הכלל