עָקֹ֥ב הַלֵּ֛ב מִכֹּ֖ל וְאָנֻ֣שׁ ה֑וּא מִ֖י יֵדָעֶֽנּוּ׃

נְכִיל לִבָּא מִכּוֹלָא וְתַקִיף הוּא מַן יַדְעִינֵיהּ:

עקוב הלב. עם כי לב האדם הוא מעוקם ומעוות יותר מכל איבריו ויש לו מכאוב חזק ר״ל דעה נפסדת לחשוב מי הוא היודע תעלומות לבי אם הוא בוטח באמת או לא:

עקוב. ענין עקום ועוות וכן כל אח עקוב יעקוב (לעיל ט):

ואנוש. ענין מכאוב חזק כמו אנוש חצי (איוב לד):

עקב, ר"ל ואם תשאל הלא ראינו שיש בוטחים בה' ובלתי מצליחים, ע"ז משיב שתי תשובות, א. שיש בוטח בנגלה ולא במצפונו, כי צריך שיהיה הבטחון בלב שלם לא במרמה כי הלב עקב מכל, כל הציורים הרעים והמדות הרעות אורבים על הלב שהוא כח הממשלה אשר בנפש ומעלים אליו ציורים רעים לכל עון ולכל חטאת, ואנוש הוא והלב עצמו לב אנושי המוכן להתהפך בכל רגע ורגע לפי הציורים שימשלו אז בנפש, ומי ידענו, שאם ידמה לך מנגלהו שהוא בוטח בה' אינך יודע מחשבותיו, אבל אני ה' חוקר לב ובוחן כליות היועצות, ולתת לאיש כדרכיו ואני נותן לאיש בין כפי דרכי הנפש הפנימית, ובין כפי פרי המעשים היוצאים לחוץ ע"י תכונות הנפש, והגם שידמה לך למראה עיניך שמעלליו טובים אני שוקל שורש תכונות הנפש ודרכיה אם הבטחון בא מעומק הנפש והלב בלב שלם ונפש חפצה: