כְּרוּחַ־קָדִ֥ים אֲפִיצֵ֖ם לִפְנֵ֣י אוֹיֵ֑ב עֹ֧רֶף וְלֹֽא־פָנִ֛ים אֶרְאֵ֖ם בְּי֥וֹם אֵידָֽם׃ {ס}

כְּבִידוּר רוּחַ קִדוּמָא כֵּן אֲבַדְרִינוּן קֳדָם בַּעֲלֵי דְבָבֵיהוֹן קְדַל וְלָא אַפִּיל אַחְזִינוּן בְּיוֹם תְּבָרֵיהוֹן:

כרוח. כמו רוח קדים שהיא העזה שברוחות המפזר דברים הנפזרים כן אפזרם בנוסם מפני האויב:

עורף וכו׳. ביום בא אידם אסתיר פני מהם ואראה להם העורף ואחז במשל מאדם המהפך פניו מאדם השנאוי לו ור״ל לא אשגיח עליהם להושיעם:

אפיצם. ענין פזור כמו ויפץ העם (שמות ה):

עורף. הוא אחורי הפנים והצואר:

אידם. ענין שבר ומקרה רע כמו הלא איד לעול (איוב ל״א:ג׳):