רֶ֣גַע אֲדַבֵּ֔ר עַל־גּ֖וֹי וְעַל־מַמְלָכָ֑ה לִנְת֥וֹשׁ וְלִנְת֖וֹץ וּֽלְהַאֲבִֽיד׃

זְמַן אֲמַלֵיל עַל עַמָא וְעַל מַלְכוּתָא לְמֶעְקַר וּלְתָרָעָא וּלְאַבָּדָא:

רגע אדבר. ברגע אחת אגזור על אומה מהעכו״ם כליון ואבדון בעבור רעתה:

לנתוש. ענין עקירה:

ולנתוץ. ענין כתיתה ושבירה וכן לנתוש ולנתוץ ולהרוס (לקמן לא):

רגע אדבר, כמו שבמשל השני שבירת הכלי היה רק על רגע אחד, ורק כדי לתקנו מחדש, וכן רק רגע אדבר לנתוש ולנתוץ, כי כונת דבור הנתישה היה כדי לתקן: