וְתֵימַר לְהוֹן כִּדְנַן אֲמַר יְיָ צְבָאוֹת כְּדֵין אִתְּבַר יַת עַמָא הָדֵין וְיַת קַרְתָּא הָדָא כְּמָא דְמִתְּבַר יַת מָנָא דְפַחֲרָא דְלָא אֶפְשַׁר לְאִתַּסָאָה לֵיהּ עוֹד וּכְתוֹפֶת יִקְבְּרוּן מִבְּלִי אֲתַר לְמִקְבַּר:
ככה אשבור. כמו שנשבר הבקבק כן אשבור וכו׳:
כאשר ישבור וכו׳. ר״ל כשבירת כלי יוצר אשר ישבור מי שאין למצוא תקנה לעשותו שלם כן ישבר העם והעיר מבלי תקנה:
ובתופת. ההרוגים יקברו בתופת הרבה מאד עד שלא ימצא שם מקום לקבור עוד:
ככה. כן:
היוצר. אומן חרס:
להרפה. הוא מלשון רפואה ועם כי היא בה״א ור״ל לתקנה ואמר בל׳ שאלה וכן וירפא את מזבח ה׳ (מ״א יח):
ככה אשבר, ולא כשבירת החומר ביד היוצר לעשותו כלי אחר, רק כאשר ישבר את כלי היוצר הכלי הנגמר, שזה לא יכול להרפא:
