וְהָי֞וּ בָּתֵּ֣י יְרוּשָׁלַ֗͏ִם וּבָתֵּי֙ מַלְכֵ֣י יְהוּדָ֔ה כִּמְק֥וֹם הַתֹּ֖פֶת הַטְּמֵאִ֑ים לְכֹ֣ל הַבָּתִּ֗ים אֲשֶׁ֨ר קִטְּר֜וּ עַל־גַּגֹּֽתֵיהֶם֙ לְכֹל֙ צְבָ֣א הַשָּׁמַ֔יִם וְהַסֵּ֥ךְ נְסָכִ֖ים לֵאלֹהִ֥ים אֲחֵרִֽים׃ {פ}

וִיהוֹן בָּתֵּי יְרוּשְׁלֵם וּבָתֵּי מַלְכַיָא דְבֵית יְהוּדָה בַּאֲתַר תּוֹפֶת דִמְסָאָב לְכָל בָּתַּיָא דְאַסִיקוּ בּוּסְמִין עַל אֱגוֹרֵיהוֹן לְכָל חֵילֵי שְׁמַיָא וּנְסִיכוּ נִסְכִין לְטַעֲוַת פַּלְחֵי כּוֹכְבַיָא:

והיו וכו׳. ר״ל הם יהיו מקום קברות ההרוגים כמקום התופת:

הטמאים. מוסב על הבתים לומר הבתים הטמאים יהיו כתופת וחוזר ומפרש מי הם מהבתים ואמר לכל הבתים אשר קטרו וכו׳:

והיו בתי ירושלם, וכל הבתים יהיו כמקום התופת, מפני שהבתים הם טמאים, ובאר מפני מה הם טמאים מפני שהבתים קטרו על גגותיהם ודינם כבמות ע"א שצריכים ניתוץ והירוס: