אֲרֵי תַרְתֵּין בִּישִׁין עֲבָדוּ עַמִי פּוּלְחָנִי שְׁבָקוּ דִי בְדִילֵיהּ אֲנָא מַיְתֵי עֲלֵיהוֹן יְקָרָא כְּמַבּוּעַ דְמַיִין דְלָא פְּסִיק וּשְׁעוֹ בָּתַר טַעֲוָתָא דְאִינוּן לְהוֹן כְּגוּבִין תְּבִירִין דְלָא יָכְלִין לְקַיָמָא מַיָא:
שתים רעות. ר״ל רעה כפולה ותחשב לשתים:
מקור מים היים. שאני כמעיין הנובע מים חיים ר״ל משפיע להם טובות בכל עת:
לחצוב. למען לחצוב לעצמם בארות רבות נשברות כותליהם אשר לא יחזיקו את המים אשר נתנו בהם ר״ל עובדים למזלות השמים המקבלים ההשפעה מאת המקום ואף אין בידם להחזיק את ההשפעה ההיא בכל עת וכאומר הנה המחליף דבר בדבר השוה לו הנה לרע יחשב אף כי המחליף דבר בדבר הגרוע ממנו:
מקור. מעין:
לחצוב. זה הלשון נופל על החפירה במקום האבנים וכן ובורות חצובים (דברים ו):
יכילו. ענין החזקה כמו קטן מהכיל את העולם (מלכים א ח׳:ס״ד):
כי שתים רעות עשה עמי, א. מצד העזיבה במה שממנו, ובזה רעתם כפולה, א. מה שאותי עזבו שהעזיבה עצמה היא רעה, כמ"ש ההמיר גוי אלהים, ב. בהשקף מה שעזבו שהוא מקור מים חיים, אשר לא יכזבו מימיו, ב. וכן רעתם כפולה במה שאליו, א. לחצוב להם בארות, כי אם היו ממירים דבר נמצא בדבר אחר נמצא, היה החטא רק התמורה עצמו לא כן אם המירו דבר נמצא בדבר בלתי נמצא, רק שצריך הממיר להמציאו עתה, כי הבארות שבחרו בהם לא היו נמצאים רק צריכים חציבה להביאם אל המציאות, וזו סכלות גדולה, ב. שתחת המקור יחצבו בארות שהמים שבתוכם אינם מתוכם מן המקור רק באים ממקום אחר מכונסים ממי גשמים, ויותר מזה שהם בארות נשברים אשר לא יכילו את המים הבאים לתוכם באופן שיהיו צחה צמא והנמשל א. כי ישועת ה' דומה כמקור הנובע מעצמו וא"צ להחצב על ידי בני אדם, ב. דומה כמקור שיותר שיוסיפו לשאוב ממנו יתוספו בו המים כמ"ש ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה, ג. כמקור אשר לא יכזבו מימיו בשום פעם, וכן כמקור שהוא המשפיע הראשון המשפיע מעצמו לא על ידי דבר אחר, לא כן העזר ששאלו מעמים אחרים נדמו. א. כבאר שצריך חציבה ועבודה רבה נעשה ע"י מלאכה, כמ"ש משא בהמות נגב בארץ צרה וצוקה (ישעיהו ל׳:ו׳), ב. כבאר שמימיו אינם מעצמו רק הניתנים בו, וכן היו צריכים לתת להם מנחה ושוחד כמ"ש ישאו על כתף עירים חיליהם וכו', ג. שגם המים שניתנים בו אינם מתקיימים כי לא באו בעזרתם כמ"ש ומצרים הבל וריק יעזורו (שם):