עָלָיו֙ יִשְׁאֲג֣וּ כְפִרִ֔ים נָתְנ֖וּ קוֹלָ֑ם וַיָּשִׁ֤יתוּ אַרְצוֹ֙ לְשַׁמָּ֔ה עָרָ֥יו (נצתה) [נִצְּת֖וּ] מִבְּלִ֥י יֹשֵֽׁב׃

עֲלוֹהִי יַכְלִין מַלְכַיָא יְרִימוּן קָלְהוֹן וְשַׁווֹ אַרְעֵיהּ לְצַדוּ קִרְווֹהִי צַדְיָן מִבְּלִי יָתֵיב:

עליו. על ישראל ישאגו הכפירים לאיים עליו והם גבורי האומות:

נתנו קולם. עליו נתנו קולם וכפל הדבר במ״ש:

וישיתו. ישימו ארצו לשממה ועריו נעשו שממה מבלי איש יושב בהם ועל מלכות אפרים יאמר שגלו כבר מארצם:

ישאגו. ענין זעקת קול:

כפירים. אריות:

וישיתו. ענין שימה כמו שתו בשמים פיהם (תהילים ע״ג:ט׳):

נצתו. ענין שממון כמו נצתה כמדבר (לקמן ט):