הֲלוֹא־זֹ֖את תַּעֲשֶׂה־לָּ֑ךְ עׇזְבֵךְ֙ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהַ֔יִךְ בְּעֵ֖ת מוֹלִכֵ֥ךְ בַּדָּֽרֶךְ׃

הֲלָא דָא פּוּרְעֲנוּתָא תִתְעַבֵּיד מִנִיךְ עַל דִשְׁבַקְתָּ יַת פּוּלְחָנָא דַייָ אֱלָהָךְ דְאַחֲזְיָךְ אוֹרְחָא תַקְנָא וְלָא הֲלֵיכְתָּא בָהּ:

הלא זאת תעשה לך. ר״ל לא זהו בעבור שנעזבים אל המקרים אלא זאת היא הדבר העושה את הרעה והיא עזיבתך אשר עזבת את ה׳ ולא הלכת אחריו בעת שהיה מוליך אותך בדרך הישרה ובעונש בא מה שבא ולא במקרה: