כִּ֤י אִם־עָשׂוֹ֙ תַּעֲשׂ֔וּ אֶת־הַדָּבָ֖ר הַזֶּ֑ה וּבָ֣אוּ בְשַׁעֲרֵ֣י הַבַּ֣יִת הַזֶּ֡ה מְלָכִים֩ יֹשְׁבִ֨ים לְדָוִ֜ד עַל־כִּסְא֗וֹ רֹֽכְבִים֙ בָּרֶ֣כֶב וּבַסּוּסִ֔ים ה֥וּא וַעֲבָדָ֖ו וְעַמּֽוֹ׃

אֲרֵי אִם מֵעְבַּד תַּעְבְּדוּן יַת פִּתְגָמָא הָדֵין וְיַעֲלוּן בְּתַרְעֵי בֵּיתָא הָדֵין מַלְכִין יַתְבִין לְדָוִד עַל כּוּרְסוֹהִי רְכִיבִין בִּרְתִיכִין וּבְסוּסְוָן הוּא וְעַבָדוֹהִי וְעַמֵיהּ:

ובאו. אז יבואו בשערי הבית וכו׳:

לדוד. ר״ל מי מזרע דוד ישב על כסאו למלוך על ישראל:

ברכב. במרכבה הראויה למלך:

ובסוסים. המושכים את הרכב:

הוא וכו׳. גם הוא יבוא בשערי הבית הזה גם עבדיו ועמו יבואו עמו: