כֹּה־אָמַ֞ר יְהֹוָ֣ה צְבָא֗וֹת אַֽל־תִּשְׁמְע֞וּ עַל־דִּבְרֵ֤י הַנְּבִאִים֙ הַנִּבְּאִ֣ים לָכֶ֔ם מַהְבִּלִ֥ים הֵ֖מָּה אֶתְכֶ֑ם חֲז֤וֹן לִבָּם֙ יְדַבֵּ֔רוּ לֹ֖א מִפִּ֥י יְהֹוָֽה׃

כִּדְנַן אֲמַר יְיָ צְבָאוֹת לָא תְקַבְּלוּן לְפִתְגָמֵי נְבִיֵי שִׁקְרָא דְמִתְנַבָּן לְכוֹן מַטְעָן אִינוּן לְכוֹן רְשַׁע לִבְּהוֹן מְמַלְלִין לָא בְּמֵימְרָא דַיָי:

על דברי. אל דברי:

מהבלים. אומרים לכם דברי הבל:

חזון לבם. מראית לבם ידברו כי לא ראו בנבואה רק בודים מלבם:

מהבלים. מלשון הבל:

חזון. ענין ראיה וע״פ רוב יאמר על מראה הנבואה:

אל תשמעו מזהיר את העם בל ישמעו להם כי מהבילים המה אתכם שאומרים דברי הבל שאין בם ממש, ומה שאומרים בשם ה' הוא שקר כי חזון לבם ידברו, שלפעמים יאמרו שקר בשם ה' אבל הדבר אינו הבל ויש בו תועלת, אבל דברים שהם אומרים הם שקר וגם הבל: