כִּ֣י מִ֤י עָמַד֙ בְּס֣וֹד יְהֹוָ֔ה וְיֵ֖רֶא וְיִשְׁמַ֣ע אֶת־דְּבָר֑וֹ מִי־הִקְשִׁ֥יב (דברי) [דְּבָר֖וֹ] וַיִּשְׁמָֽע׃ {ס}

אֲרֵי לָא קָמוּ וְאִתְגְלֵי לְהוֹן רָז מִן קֳדָם יְיָ וְלָא חֲזוֹ וְלָא שְׁמָעוֹ יַת פִּתְגָמוֹהִי וְלָא אֲצִיתוּ לְמֵימְרֵהּ וְלָא קַבִּילוּ:

כי מי עמד. נתן טעם למה לא ישמעו אליהם באמרו כי מי מאלה עמד בסוד ה׳ לקבל נבואה ומי ראה מראות הנבואה ומי מהם שמע את דברו כי בהיותם רשעים אינם ראויים לנבואה:

מי הקשיב. אמנם מי שהקשיב דברו כירמיה שהקשיב בקול ה׳ ועשה מצותיו הוא השומע הנבואה ולא הרשעים האלה:

בסוד. ר״ל במקום השפעת הנבואה:

הקשיב. ענין האזנה וקבלה:

כי מי עמד בסוד ה', אמרו, שהנבואה בכללה בלתי אפשרית, א. כי א"א שהאדם יעמוד לדעת סוד ה', ב. וירא וישמע את דברו איך אפשר שיראה האדם מראה בנבואה ושישמע את דברו, וה' לא יושג בעין בשר, ואזן לא תשמע דברו שהם ענינים גשמיים א"א ליחס אל הבורא, ג. מי הקשיב דברו וישמע, שאף שיקשיב מרחוק כמו בת קול או קול רוחני שעי"כ ישמע ויבין הוא דבר בלתי אפשר בחק האדם, ואיך ישיג שוכן בית חומר עניני האלהות שהוא בב"ת ובלתי בעל חומר, כ"ז טענו אם דברו עם המכחישים, הגם שאם דברו עם המאמינים בנבואה אמרו להם נבואה בשקר בשם ה':