וְהָיָ֗ה כִּ֧י יְמָאֲנ֛וּ לָקַחַת־הַכּ֥וֹס מִיָּדְךָ֖ לִשְׁתּ֑וֹת וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵיהֶ֗ם כֹּ֥ה אָמַ֛ר יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת שָׁת֥וֹ תִשְׁתּֽוּ׃

וִיהֵי אֲרֵי יְסָרְבוּן לְקַבָּלָא כַּסָא מִן יְדָךְ לְמִשְׁתֵּי וְתֵימַר לְהוֹן כִּדְנַן אֲמַר יְיָ צְבָאוֹת מִשְׁתָּא תִשְׁתּוּן:

כי ימאנו וכו׳. ר״ל אם יתעצמו להנצל מן הפורעניות:

שתו תשתו. ר״ל בע״כ תשתו:

ימאנו. מל׳ מיאון:

והיה כי ימאנו, הנמשל שמי שירצה להלחם נגד נבוכדנצר בכ"ז ישתה כי ה' יסבב הדבר: