מִן תְּלַת עַשְׂרֵי שְׁנִין לְיֹאשִׁיָה בַּר אָמוֹן מְלַךְ שִׁבְטָא דְבֵית יְהוּדָה וְעַד יוֹמָא הָדֵין דְנַן עַשְׂרִין וּתְלַת שְׁנִין הֲוָה פִּתְגַם נְבוּאָה מִן קֳדָם יְיָ עִמִי וּמַלְלֵית עִמְכוֹן מַקְדֵם וּמְמַלֵיל וְלָא קַבֵּילְתּוּן:
ליאשיהו. למלכות יאשיהו:
זה שלש ועשרים שנה. י״ט שנה בימי יאשיהו כי מלך ל״א שנים וד׳ בימי יהויקים בנו הרי כ״ג:
היה דבר ה׳ אלי. דבר בי הנבואה:
ואדבר. ואני דברתי אליכם הנבואה והייתי משכים ומדבר ר״ל אני הייתי זריז לומר הנבואה אבל אתם לא שמעתם:
אשכים. מלשון השכמה והוא ענין זרוז:
מן שלש עשרה שנה, הנה מצד השולח היה דבר ה' אלי, ומצד השליח ואדבר אליכם ולא פעם אחד רק השכם ודבר, ולא אותי לבד שלח, כי ושלח ה' את כל עבדיו ולא בפעם אחד רק השכם ושלוח, ובכ"ז לא שמעתם וקבלתם וגם לא הטיתם אזניכם כלל, והשליחות היתה לטובתם לאמר שובו איש מדרכו הרעה ושבו על האדמה, והנה אמרו להם שאם ישובו מכל הדרכים הרעים תהיה השגחת ה' עליהם לטובה שישבו על האדמה עד עולם, וגם אם לא תשובו מיתר עברות עכ"פ אל תלכו אחרי אלהים אחרים ולא תכעיסו אותי, ותרויחו שלא ארע לכם בפועל, שהגם שלא אשוב להיטיב אתכם אחר שלא תשובו מיתר עברות לא ארע לכם בפועל ותהיו תחת הטבע, כי אם תעבדו ע"ז ארע לכם בהשגחה:
