לֵאמֹ֗ר שֽׁוּבוּ־נָ֞א אִ֣ישׁ מִדַּרְכּ֤וֹ הָרָעָה֙ וּמֵרֹ֣עַ מַעַלְלֵיכֶ֔ם וּשְׁבוּ֙ עַל־הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר נָתַ֧ן יְהֹוָ֛ה לָכֶ֖ם וְלַאֲבֽוֹתֵיכֶ֑ם לְמִן־עוֹלָ֖ם וְעַד־עוֹלָֽם׃

לְמֵימָר תּוּבוּ כְעַן גְבַר מֵאוֹרְחֵיהּ בִּישְׁתָּא וּמִבִּישׁוּת עוֹבָדֵיכוֹן וְתִיבוּ עַל אַרְעָא דִיהַב יְיָ לְכוֹן וְלַאֲבָהַתְכוֹן לְמִן עַלְמָא וְעַד עַלְמָא:

לאמר. ר״ל הלא כל הנבואות היו לטובתכם לאמר שובו עתה כל איש מדרכו וכו׳ ובעבור זה תשבו על האדמה וכו׳:

למן עולם. ר״ל מעת הנתינה עד עולם: