וְהַגּ֗וֹי אֲשֶׁ֨ר יָבִ֧יא אֶת־צַוָּאר֛וֹ בְּעֹ֥ל מֶלֶךְ־בָּבֶ֖ל וַעֲבָד֑וֹ וְהִנַּחְתִּ֤יו עַל־אַדְמָתוֹ֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה וַעֲבָדָ֖הּ וְיָ֥שַׁב בָּֽהּ׃

וְעַמָא דְיָעֵיל יַת צַוְרֵיהּ בְּנִיר מַלְכָּא דְבָבֶל וְיִפְלְחִינֵיהּ וְאַשְׁרִינֵיהּ עַל אַרְעֵיהּ אֲמַר יְיָ וְיִפְלְחָהּ וִיתֵיב בָּהּ:

והנחתיו. ישכון במנוחה על אדמתו:

ועבדה. יעשה עבודת האדמה בחרישה וזריעה וישב בה ויאכל מלחמה:

והנחתיו. מל׳ מנוחה: