אָנֹכִ֞י עָשִׂ֣יתִי אֶת־הָאָ֗רֶץ אֶת־הָאָדָ֤ם וְאֶת־הַבְּהֵמָה֙ אֲשֶׁר֙ עַל־פְּנֵ֣י הָאָ֔רֶץ בְּכֹחִי֙ הַגָּד֔וֹל וּבִזְרוֹעִ֖י הַנְּטוּיָ֑ה וּנְתַתִּ֕יהָ לַאֲשֶׁ֖ר יָשַׁ֥ר בְּעֵינָֽי׃

אֲנָא בְמֵימְרֵי עֲבָדֵית יַת אַרְעָא יַת אֱנָשָׁא וְיַת בְּעִירָא דְעַל אַפֵּי אַרְעָא בְּחֵילִי רַבָּא וּבְאֶדְרְעִי מְרַמְמָא וִיהַבְתָּהּ לִדְכָשַׁר קֳדָמַי:

אנכי עשיתי וכו׳. ואם כן הכל שלי המה:

ונתתיה. לכן בידי לתתה לאשר ישר בעיני:

אנכי עשיתי את הארץ ויש לי קנין בין בגוף הארץ בין באדם ובבהמה אשר עליה, בכחי הגדול ובזרועי הנטויה, הבריאה היתה בכחי, וקיום הבריאה שגם היא כבריאה תמידית היא ע"י זרועי הנטויה תמיד לפעול ולעשות, ונתתיה לאשר ישר בעיני, שמניתי מלכים המתנשאים לכל לראש והם אדוני הארץ: