בְּע֣וֹד ׀ שְׁנָתַ֣יִם יָמִ֗ים אֲנִ֤י מֵשִׁיב֙ אֶל־הַמָּק֣וֹם הַזֶּ֔ה אֶֽת־כׇּל־כְּלֵ֖י בֵּ֣ית יְהֹוָ֑ה אֲשֶׁ֨ר לָקַ֜ח נְבוּכַדְנֶאצַּ֤ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶל֙ מִן־הַמָּק֣וֹם הַזֶּ֔ה וַיְבִיאֵ֖ם בָּבֶֽל׃

אמר אלי וגו'. אמרו רבותינו מי הטעה את חנניה שמע שהיה ירמיה מתנב' בשוק העליון הנני שובר את קשת עילם (לקמן מט) ונבואה זו בסוף הספר נאמרה בראשית ממלכת צדקיהו כמו שמפורש שם ולפי שעילם סמוכה לבבל עמד הוא בשוק התחתון ודרש ודן קל וחומר ומה עילם שלא באה אלא לעזור את הכשדים וכו' כמה שהיא בסנהדרין:

בְּסוֹף תַּרְתֵּין שְׁנִין אֲנָא מֵתִיב לְאַתְרָא הָדֵין יַת כָּל מָנֵי בֵּית מַקְדְשָׁא דַייָ דִשְׁבָא נְבוּכַדְנֶאצַר מַלְכָּא דְבָבֶל מִן אַתְרָא הָדֵין וְאוֹבְלִינוּן לְבָבֶל:

בעוד. בסוף שתי שנים:

בעוד. בסוף כמו בעוד שלשת ימים (בראשית מ׳:י״ג):

שנתים. שתי שנים:

ימים. כן נקרא השנה כמו ימים תהיה גאולתו (ויקרא כ״ה:כ״ט) וכפל הדבר בשמוח נרדפים וכן אדמת עפר (דניאל יב):