כֹּֽה־אָמַ֞ר יְהֹוָ֧ה צְבָא֛וֹת אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר יַ֡עַן אֲשֶׁ֣ר אַתָּה֩ שָׁלַ֨חְתָּ בְשִׁמְכָ֜ה סְפָרִ֗ים אֶל־כׇּל־הָעָם֙ אֲשֶׁ֣ר בִּירוּשָׁלַ֔͏ִם וְאֶל־צְפַנְיָ֤ה בֶן־מַֽעֲשֵׂיָה֙ הַכֹּהֵ֔ן וְאֶ֥ל כׇּל־הַכֹּהֲנִ֖ים לֵאמֹֽר׃

כִּדְנַן אֲמַר יְיָ צְבָאוֹת אֱלָהָא דְיִשְׂרָאֵל לְמֵימָר חֲלַף דִשְׁלַחְתָּא בִשְׁמָךְ אִגְרַן לְוַת כָּל עַמָא דִי בִירוּשְׁלֵם וּלְוַת צְפַנְיָה בַר מַעֲשֵׂיָה כַּהֲנָא וּלְוַת כָּל כַּהֲנַיָא לְמֵימָר:

יען. בעבור ששלחת הנה אגרות משמך לבד לא בשם כל בני הגולה וכאלו הכל תלוי בך לבד:

לאמר. וכה דברת בהאגרות:

בשמכה. כמו בשמך והה״א נוספת כמו אשר צויתי אותכה (שמות כ״ט:ל״ה) והדומים: