שְׂאִי־עֵינַ֨יִךְ עַל־שְׁפָיִ֜ם וּרְאִ֗י אֵיפֹה֙ לֹ֣א (שגלת) [שֻׁכַּ֔בְתְּ] עַל־דְּרָכִים֙ יָשַׁ֣בְתְּ לָהֶ֔ם כַּעֲרָבִ֖י בַּמִּדְבָּ֑ר וַתַּחֲנִ֣יפִי אֶ֔רֶץ בִּזְנוּתַ֖יִךְ וּבְרָעָתֵֽךְ׃

ואת זנית רעים רבים. עם אוהבים רבים ואעפ"כ שובי אלי:

זְקוּפִי עֵינָךְ עַל נָגְדִין וַחֲזָא הֵיכָא לָא אִתְחַבַּרְתְּ לִיךְ לְמִפְלַח לְטַעֲוָתָא עַל אוֹרְחַת בֵּית מֵישָׁרֵיהוֹן אוֹרְכַּת לְהוֹן כַּעֲרָבָאֵי דְשָׁרָן בִשְׁכוּנִין בְּמַדְבְּרָא וְחַיֵבְתְּ אַרְעָא בְּטַעֲוָתִיךְ וּבְבִישְׁתִּיךְ:

שאי עיניך. הרימי עיניך להביט על ההרים הגבוהים וראי איה המקום אשר לא שכבת שמה עם נואפים ר״ל אשר לא עבדת שמה עכו״ם:

על דרכים וכו׳. לפי שהמשילה לזונה אמר לשון הנופל בזונה היושבת על הדרכים להיות כמזומנת אל הנואפים ור״ל היית ממציא עצמך לכל מין עכו״ם:

כערבי במדבר. כערבי הזה הרגיל לשבת במדבר במסתור במקום שאין אנשים כן הסתרת עצמך על הדרכים להסתתר שם עם הנואפים ור״ל מאד היית נרדף אחרי עבודת הפסילים:

ותחניפי ארץ וכו׳. עם זנותך לעכו״ם ועם יתר רעתך חייבת את הארץ להיות חרבה ושוממה:

שפים. כן נקראו המקומות הגבוהות כמו אפתח על שפים נהרות (ישעיהו מ״א:י״ח):

איפה. אי פה וכן איפה הם רועים (בראשית ל״ז:ט״ז):

שגלת. ענין משכב המשגל וכן ואיש אחר ישגלנה (דברים כ״ח:ל׳):

להם. לצרכם:

כערבי. שם אומה:

שאי, מביא ראיה לזה שלא היית לבעל מיוחד רק זנית רעים רבים כי הלא שאי עיניך על שפים וראי איפה לא שגלת, ר"ל איני רוצה להראותך המקומות ששם זנית כי עצמו מספר אבל הראיני את את המקום אשר שם לא זנית, וגם לא זנית בצנעה רק על דרכים ישבת להם (לרעים רבים הנז' בכתוב הקודם) על דרכים המפורסמים ישבת להיות מוכן אל הרעים כערבי היושב במדבר ששם אין איש רואהו כן ישבת את במקום רואים ובכ"ז לא היה זה עזיבה גמורה כאשה גרושה מבעלה ודבקה באחר רק ותחניפי ארץ בזנותיך וברעתך היית רק חנפה כחונף שפיו ולבו בלתי שוים, כי היית דומה בעיניך כזונה היושבת תחת בעלה, שכל שחסר לה איזה דבר תשוב לבקש אותו מבעלה ותעיז מצחה לאמר לו הלא אלוף נעורי אתה, כי כן וימנעו אם רק נמנעו הרביבים מלרדת או אם מלקוש לא היה ואת צריכה למטר אז ומצח אשה זונה היה לך ולא נכלמת לבא אלי: