שִׁמְע֤וּ דְבַר־יְהֹוָה֙ גּוֹיִ֔ם וְהַגִּ֥ידוּ בָאִיִּ֖ים מִמֶּרְחָ֑ק וְאִמְר֗וּ מְזָרֵ֤ה יִשְׂרָאֵל֙ יְקַבְּצֶ֔נּוּ וּשְׁמָר֖וֹ כְּרֹעֶ֥ה עֶדְרֽוֹ׃

קַבִּילוּ פִתְגָמָא דַייָ עַמְמַיָא וַחֲווּ בְגַוְוָן מֵרָחִיק וֶאֱמָרוּ מַן דְבַדְרֵיהּ לְיִשְׂרָאֵל יְכַנְשִׁינֵיהּ וְיִטְרִינֵיהּ כְרָעֲיָא לְעֶדְרֵיהּ:

והגידו. מה שתשמעו הגידו באיים הרחוקים:

ואמרו. כה תאמרו הנה ישראל המפוזר באומות המקום יקבץ אותו וישמרו כרועה השומר עדרו:

מזרה. ענין פזור כמו וזריתים לכל רוח (לקמן מט):