גְּדֹל֙ הָֽעֵצָ֔ה וְרַ֖ב הָעֲלִֽילִיָּ֑ה אֲשֶׁר־עֵינֶ֣יךָ פְקֻח֗וֹת עַל־כׇּל־דַּרְכֵי֙ בְּנֵ֣י אָדָ֔ם לָתֵ֤ת לְאִישׁ֙ כִּדְרָכָ֔יו וְכִפְרִ֖י מַעֲלָלָֽיו׃

דְרַבְרְבִין מִלְכוֹהִי וְסַגִיאִין עוֹבָדוֹהִי דִי קָדָמָךְ גַלְיָן כָּל אוֹרְחַת בְּנֵי אֱנָשָׁא לְמִתַּן לֶאֱנַשׁ כְּאוֹרְחָתֵיהּ וּכְפֵירֵי עוֹבָדוֹהִי:

גדול העצה. עצתו גדולה וחשובה:

ורב העלילה. מעשיו מרובים כי כל אשר יחפוץ יעשה:

על כל דרכי. להשגיח על כל דרכי בני אדם למען תת לכל איש כפי דרכיו:

וכפרי מעלליו. ר״ל הדבר הנמשך ממעשיו מה שלא היתה כוונתו עליו כי גם על זה יבוא במשפט:

העליליה. ענין מעשה כמו גם במעלליו (משלי ב):

פקוחות. פתוחות כמו פקח ה׳ עיניך (ישעיהו ל״ז:י״ז):

גדול, ג. ההנהגה שינהוג ה' עם בעלי הבחירה לפי מעשיהם הפרטים, ועז"א שהגם שאתה גדול העצה ועצתך הכללית ערוכה בכל ושמורה בהנהגת הכלל מראש ועד סוף, בכ"ז אתה ג"כ רב העליליה שהם המעשים הפרטיים שיתראה לפי מראה עינינו שהם משתנים מן העצה הכוללת לפי ריבוי המעשים הפרטיים הבחיריים המשתנים תמיד לטוב ולרע, ובכ"ז אין זה שינוי אצלך כי השינוי בא מצד המקבלים לפי הכנת מעשיהם, כי עיניך פקוחות על כל דרכי בני אדם לתת לכל איש פרטי בין כדרכיו ובין כפרי מעלליו כפי המחשבה והמעשה: