וַיָּבֹ֜אוּ וַיִּֽרְשׁ֣וּ אֹתָ֗הּ וְלֹֽא־שָׁמְע֤וּ בְקוֹלֶ֙ךָ֙ (ובתרותך) [וּבְתוֹרָתְךָ֣] לֹא־הָלָ֔כוּ אֵת֩ כׇּל־אֲשֶׁ֨ר צִוִּ֧יתָה לָהֶ֛ם לַעֲשׂ֖וֹת לֹ֣א עָשׂ֑וּ וַתַּקְרֵ֣א אֹתָ֔ם אֵ֥ת כׇּל־הָרָעָ֖ה הַזֹּֽאת׃

וְעָלוּ וְאַחְסִינוּ יָתָהּ וְלָא קַבִּילוּ לְמֵימְרָךְ וּבְאוֹרַיְתָךְ לָא הַלִיכוּ יַת כָּל דְפַקֵידְתָּא לְהוֹן לְמֶעְבֵּד לָא עֲבָדוּ וַעֲרַעַת יַתְהוֹן יַת כָּל בִּישְׁתָּא הָדָא:

ובתורתך. בדברי תורתך לא הלכו:

ותקרא. ולכן הבאת עליהם מקרה הרעה הזאת המפורש במקרא שלאחריו:

ותקרא. מלשון מקרה ובאה האל״ף במקום ה״א:

ויבאו, ונגד ההנהגה הפרטית והשכר ועונש לאישים פרטיים שעז"א ורב העליליה וכו' לתת לאיש כדרכיו, אמר שבעת שבאו וירשו אותה ולא שמעו בקולך ובתורתך (זה נגד לתת לאיש כדרכיו), את כל אשר צוית להם לעשות לא עשו (זה נגד כפרי מעלליו) ותקרא אותם את כל הרעה הזאת: