וְכָרַתִּ֤י לָהֶם֙ בְּרִ֣ית עוֹלָ֔ם אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־אָשׁוּב֙ מֵאַ֣חֲרֵיהֶ֔ם לְהֵיטִיבִ֖י אוֹתָ֑ם וְאֶת־יִרְאָתִי֙ אֶתֵּ֣ן בִּלְבָבָ֔ם לְבִלְתִּ֖י ס֥וּר מֵעָלָֽי׃

וְאֶגְזַר לְהוֹן קְיַם עֲלַם דְלָא יְתוּב מֵימְרִי מִבַּתְרֵיהוֹן לְאֵיטָבָא לְהוֹן יַת דְחַלְתִּי אֶתֵּן בְּלִבְּהוֹן בְּדִיל דְלָא יִסְטוּן מִבָּתַר פּוּלְחָנִי:

ברית עולם. ברית המתקיים עד עולם:

לא אשוב. לא אפנה מהם מלהיטיב עמהם:

לבלתי סור. לבל יסורו מעלי:

וכרתי להם ברית עולם, כמו שהם יקבלו עליהם ליראה אותי תמיד, כן הברית שאכרות עמהם לא יהיה עוד על תנאי, רק יהיה החלטי שלא אשוב מאחריהם להטיבי אותם, ואחר שאכרות להם ברית החלטי בלי תנאי אז אצטרך לסלק הסבה שתוכל לגרום הפרת הברית והוא החטא, ועי"כ ואת יראתי אתן בלבבם לבלתי סור מעלי, באופן שע"י שיכינו לבבם ליראה אותי תמיד תהיה הברית ברית עולם בלי תנאי, ועי"ז אהיה מוכרח לשמרם מחטא המפר הברית באשר לא אוכל להפיר הברית ההחלטית ובזה ארויח, א. כי וששתי עליהם להטיב אותם, כי אחר שע"י הברית ההחלטיי אני מוכרח להטיב אותם תמיד, ואם היו חוטאים לא הייתי שש בהטבה זאת, אבל אחר שאתן יראתי בלבבם אשיש להטיב אותם, שגדר השישה הוא שמראה שמחתו בגלוי, ב. ונטעתים בארץ באמת בכל לבי, משא"כ אם היו חוטאים לא היה לבי דבוק עמהם מפני חטאתיהם: