הִנֵּ֣ה חֲנַמְאֵ֗ל בֶּן־שַׁלֻּם֙ דֹּֽדְךָ֔ בָּ֥א אֵלֶ֖יךָ לֵאמֹ֑ר קְנֵ֣ה לְךָ֗ אֶת־שָׂדִי֙ אֲשֶׁ֣ר בַּעֲנָת֔וֹת כִּ֥י לְךָ֛ מִשְׁפַּ֥ט הַגְּאֻלָּ֖ה לִקְנֽוֹת׃

הָא חֲנַמְאֵל בַּר שַׁלֻם אַחֲבוּךְ אָתֵי לְוָתָךְ לְמֵימָר זְבוּן לָךְ יַת חַקְלִי דְבַעֲנָתוֹת אֲרֵי לָךְ חַזְיָא אַחְסַנְתָּא לְמִזְבַּן:

דודך. חוזר הוא על שלום:

בא אליך. הולך לבא אליך:

כי לך משפט הגאולה לקנות. על כי אתה קרוב אלי המשפט הוא שתגאל שדי שלא תבוא ביד אחרים ולקנות אתה אותה כי כן היה משפטם כמ״ש בבועז ויאמר לגואל חלקת השדה וכו׳ אם תגאל גאל (רות ד׳:ג׳):

משפט. ענין מנהג וסדר וכן ומשפט הכהנים (ש״א ב):