וַיְהִ֧י דְבַר־יְהֹוָ֛ה אֶֽל־יִרְמְיָ֖הוּ שֵׁנִ֑ית וְהוּא֙ עוֹדֶ֣נּוּ עָצ֔וּר בַּחֲצַ֥ר הַמַּטָּרָ֖ה לֵאמֹֽר׃

עצור. בבית הכלא:

וַהֲוָה פִתְגַם נְבוּאָה מִן קֳדָם יְיָ עִם יִרְמְיָה תִּנְיָנוּת וְהוּא עוֹד כְּעַן כְּלֵי בְּדָרַת בֵּית אֲסִירַיָא לְמֵימָר:

שנית. פעם שנית בדבר ענין הגאולה העתידה:

והוא עודנו. כשבא לו הנבואה ההיא היה עדיין כלוא בחצר המטרה:

לאמר. מוסב על ראשית המקרא ויהי דבר ה׳ וגו׳ לאמר:

עודנו. עדיין:

עצור. מעוכב וכלוא וכן מעוצר וממשפט לוקח (ישעיהו נ״ג:ח׳):