וְלֹ֣א פָחֲד֔וּ וְלֹ֥א קָרְע֖וּ אֶת־בִּגְדֵיהֶ֑ם הַמֶּ֙לֶךְ֙ וְכׇל־עֲבָדָ֔יו הַשֹּׁ֣מְעִ֔ים אֵ֥ת כׇּל־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃

וְלָא תְוָהוּ וְלָא בְזָעוּ יַת לְבוּשֵׁיהוֹן מַלְכָּא וְכָל עַבְדוֹהִי דְשָׁמְעִין יַת כָּל פִּתְגָמַיָא הָאִלֵין:

ולא פחדו. מהדברים הנאמרים במגלה ולא קרעו בגדיהם דרך צער ואבל כאשר היה מהראוי:

המלך. ר״ל לא המלך ולא כל עבדיו וכו׳:

ולא פחדו מן הדברים, ולא קרעו בגדיהם על שריפת המגלה, שהרואה כתבי הקדש נשרפין צריך לקרוע וכל עבדיו השומעים הם השרים העומדים מעל למלך: